רק כשהגעתי לאתיופיה הבנתי דבר אחד – שהעדשה דרכה ראיתי את אפריקה הייתה צרה להפליא. כמו רבים אחרים, גם אני קישרתי את אפריקה רק עם אריות, נמרים ופילים וזה אפילו עוד לפני שכף רגלי דרכה ביבשת הזאת. אבל למעשה, רק באתיופיה עצמה הבנתי שצמצום אפריקה לספארי ותו לא, מוציאה מהמשוואה את בני האדם וחבל.
אדיס. לא "עוד" עיר
כשהגעתי לאדיס אבבה עדיין לא ידעתי למה לצפות. האמת היא שצדקתי כי אדיס אבבה היא לא "עוד" עיר מזרח אפריקאית. די במבט של כנסיית Medhane Alem שנשקף מבעד לחלון חדרי במלון כדי להבין דבר אחד – הטיול הזה באתיופיה הולך להיות שונה מכל מה שחוויתי עד כה.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה באתיופיה. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- אדיס אבבה: סיור מודרך בעיר
- מאדיס אבבה: יום טיול בדברה ליבנוס, ערוץ הנילוס הכחול והמערות
- מרובע בולה: טיול פרטי בעתיקות טייה, כנסיית אדאדי מריים וב-Melka Kunture
- אדיס אבבה: יום טיול פרטי במנזרים וצפייה בחיות הבר
- לליבלה: סיור פרטי ליום שלם בכנסיות העתיקות עם טקס קפה מסורתי
- טרק בן 3 ימים בפארק הלאומי הרי סימיאן
- לליבלה: טרק בן 3 ימים עם אירוח ביתי בכפרים
- אדיס אבבה: סיור אוכל וטעימות באדיס אבבה טעימה עם ארוחת צהריים
- טיול יום שלם בפארק הלאומי הרי סימייאן
כנסיית Medhane Alem
כשנכנסתי למרכז העיר כדי לקנות כמה מזכרות נפלה בחלקי ההזדמנות לפגוש סטודנט אתיופי שרצה לתרגל את האנגלית שלו. הוא אולי הרויח שיחה בשפה זרה, אבל אני למדתי דרכו על טקס הקפה האתיופי והכרתי מסעדות שידועות רק למקומיים. את היום סיימתי במוזיאון הטרור ששימש כדרך מאלפת לידיעת ההיסטוריה האתיופית ושגרם לי להבין כי באתיופיה מחכה לי מסע טעון מכל הבחינות.
לפחד מאלוהים ולא מגבהים
באתיופיה הבנתי גם שאפריקה היא הרבה יותר נוצרית ממה שרובנו חושבים. למעשה, רוב יבשת אפריקה אימצה את הנצרות כתוצאה מהקולוניאליזם אבל אתיופיה הייתה שם קודם – היא אחת המדינות שנחשבות לערש הנצרות באפריקה בפרט ובעולם בכלל. הדוגמאות המובהקות לאדריכלות נוצרית מוקדמת באתיופיה נמצאת בכנסיית Bet Giyorgis בלליבלה – כנסייה שנושאת את צורת הצלב אם אתם מסתכלים עליה מלמעלה.
כנסיית Bet Giyorgis בלליבלה, אתיופיה
אמנם לליבלה מרהיבה ביופיה, אבל היא לא הדרך היחידה לגלות את המורשת הדתית של אתיופיה. אני ממליץ לצאת לשיט בין המנזרים מהמאה ה-14 באגם טאנה ליד באהיר דאר, לצפות בציורי קיר במערות באזור Tigray בצפון אתיופיה שמתארות את ישו ועוד. ואם אתם מגיעים אחרי העונה הגשומה תוכלו ליהנות גם משפע של פרחי בר, מחיות בר כמו בבונים, מזוהר מיוחד של מפלי הנילוס הכחול השוצפים ועוד.
לאכול עם העיניים והידיים
האוכל האתיופי נחשב לטוב ביותר במזרח אפריקה והמרכיב הראשי, האינג'רה נחשב למאכל היפסטרי גם במערב. שאר המאכלים המתובלים כמו Doro Wat (תבשיל עוף) ו-Mesir Wat (תבשיל עדשים אדומות) מתאימים גם לאכלנים הבררניים ביותר, כך שאין מה לדאוג מהבחינה הזו. באתיופיה יש מנות טבעוניות רבות שהולכות טוב עם הטרנד העולמי אבל ההמלצה שלי – הביאו אתכם נוזל היגייני לידיים, כי באתיופיה אוכלים עם העיניים אבל גם עם הידיים.
ואם האוכל האתיופי הוא הגשמת חלום לטבעונים וצמחוניים, הקפה האתיופי הוא לא פחות מאגדה. למעשה, רוב האנתרופולוגים מסכימים שאתיופיה היא מולדת הקפה אי שם במאה העשירית אבל אתיופיה היא כנראה גם מקום הולדתה של האנושות.
בשורה התחתונה – בואו פתוחים כי אתיופיה היא לא ארץ לציניקנים ויש בה אנרגיה מדהימה והיסטוריה מרתקת. וכמובן, רשימה אינסופית של מקומות מרהיבים ביופיים ואנשים יפים מבפנים ומבחוץ.
אתיופיה קוראת לכם אז למה שלא תענו לה?
מקור: Intrepidtravel