חופשה באתיופיה – מדריך למטיילים סקרניים במיוחד

לאלו מכם שמחפשים משהו שונה – כתבתי מדריך טיולים לאתיופיה שיעזור לכם לתכנן את הטיול שלכם שם כמו שאתם רוצים.

כנסיית Bet Giyorgis בלליבלה, אתיופיה

כנסיית Bet Giyorgis בלליבלה, אתיופיה

לרוב האנשים, אתיופיה היא שם נרדף לרעב ולבצורת. במדינה היו מספר אירועי בצורת בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 שהרגו כמיליון איש. זה היה אחד מהאסונות הגדולים בעולם והעולם התגייס לסייע ולעזור – מיליוני דולרים הוזרמו ממדינות אחרות ומארגוני סיוע שונים. אבל זה היה לפני יותר מ-30 שנה ואתיופיה מאז השתקמה. כיום, אתיופיה עדיין סובלת מבצורת בכמה אזורים, אבל הם לא באים לידי ביטוי ברעב או במחסור במזון.

המדינה, ובמיוחד עיר הבירה אדיס אבבה, התפתחו באופן משמעותי כמו העולם המודרני שסובב את כולנו. אתיופיה הפכה להיות אחת מהכלכלות עם הצמיחה המהירה בעולם והיא מקדמת תיירים בברכה. יש עדיין חוסר שביעות רצון מהממשלה שגרמה למהומות ולתסיסה אזרחית במיוחד בשנים האחרונות, אבל יחסית בטוח לבקר במדינה בימים אלו.

הדרך המתפתלת בכבישי מערב אתיופיה עם הטרמפ המיוחל

הדרך המתפתלת בכבישי מערב אתיופיה

למה לבקר באתיופיה?

דבר אחד בטוח – אתיופיה היא באמת יוצאת דופן. הן מבחינה תרבותית, הן מבחינה היסטורית והן מבחינת הנופים. אחרי שטיילתי ב-18 מדינות באפריקה אני יכולה להגיד בפה מלא – אתיופיה היא לא כמו אף מדינה אחרת ביבשת השחורה. הנה כמה הבדלים בין אתיופיה ובין שכנותיה ליבשת:

אתיופיה היא מדינה הררית גבוהה ומאופיינת ברמות ולא בסוואנות נרחבות שמקושרות לרוב עם אפריקה. האתיופים לובשים בגדי כותנה לבנים ולא בגדים צבעוניים כמו רוב המזרח אפריקאים ובל נשכח – רוב האתיופים הם נוצרים אורתודוקסים בזמן שרוב האפריקאים הם נוצרים חילוניים או עובדי אלילים.

האתיופים נוטים לחשוב שהם שונים מהשאר גם היות לעובדה אחת – אתיופיה היא המדינה היחידה באפריקה שעמדה בפני הקולוניאליזם ובהצלחה ולא נכבשה ע”י כוחות זרים. המשמעות היא שיש לכם תחושה חזקה של זהות ומסורת – מה שהופך אותם לאומה גאה ופטריוטית במיוחד.

נערות אתיופיות בלבוש מסורתי

נערות אתיופיות בלבוש מסורתי

ביטחון אישי באתיופיה

ביטחון אישי הוא לרוב הדאגה הגדולה ביותר בקרב מטיילים מערביים שטסים לאתיופיה. המדינה חוותה תסיסה אזרחית ומחאות כנד הממשלה מאז נובמבר 2015. חלק מחבריי לטיול אפילו הוזהרו ע”י חבר מקומי להימנע מביקור עכשיו הודות לסכנה הפוטנציאלית. אבל אין זה אומר שעליכם לוותר ולא לנסוע לאתיופיה – אלא פשוט לנקוט באמצעי זהירות מתאימים.

המשמעות היא שבמהלך הביקור שלי בינואר 2017 הרגשתי בטוחה בכל מקום שהייתי ואפס אי-יציבות. אני טיילתי תחת המטריה של סוכנות נסיעות מקומית ובליווי של מדריך מקומי רוב הזמן. בערים כמו לליבלה וגונדר חברתי ואני לא הרגשנו שום סוג של סכנה. החוויה השלילית היחידה שלנו הייתה ברחובות לליבלה בה הוקפנו ע”י ילדים סקרניים במיוחד. עם זאת, אני ממליצה להישאר מיודעים ומעודכנים לגבי המצב במדינה לפני הזמנת כרטיסי הטיסה. תוכלו להתעדכן על כך באתר משרד החוץ.

התשתית הלא-מפותחת של אתיופיה ואטרקציות מרוחקות הפכו את הטיול שלי להרפתקה. טיול עצמאי באתיופיה הוא מאתגר ומומלץ לאלו שהתנסו בטיולים דומים במקומות הפחות מתויירים באפריקה. הכבישים באתיופיה הם לרוב במצב גרוע והתחבורה הציבורית מוגבלת ואינה אמינה. רוב הערים והעיירות אמנם נגישים באמצעות אוטובוסים, אבל המשמעות היא שאתם צפויים לבזבז שעות בנסיעות. טיסות פנימיות הן דרך מצוינת לחסוך זמן ולטייל בנוחות.

שוק הפירות - שוק מרקטו באדיס אבבבה

שוק הפירות – שוק מרקטו באדיס אבבה

מתי כדאי לכם לטייל באתיופיה

אפשר לבקר באתיופיה כל השנה, אבל הזמן הטוב ביותר הוא מאמצע אוקטובר ועד ינואר כשהגשמים פסקו והכל עדיין ירוק. מומלץ להימנע מביקור בעונה הרטובה שנמשכת מיוני עד אוגוסט. בתקופה הזו הכבישים מוצפים ושבילי הטיולים הופכים להיות חלקלקים במיוחד. מטיילים רבים ואני ביניהם מתכננים את הטיול שלהם בהתאם לפסטיבלים הדתיים שנערכים באתיופיה.

הנה הפסטיבלים הגדולים ביותר שנערכים במהלך השנה לפי סדר חשיבותם המקומי

Genna

הפסטיבל השנתי הגדול ביותר שנחשב לכריסמס האתיופי ושמתקיים ב-7.1. הפסטיבל מציין את סיומם של 40 ימי צום ונחגג לרוב במסגרת המשפחה, אבל אם אתם מעוניינים בחגיגות המוניות כדאי שתיסעו אל לליבלה.

טימקט

חג ההתגלות האתיופי הוא הפסטיבל השני בגודלו שנערך ב-19.1. במסגרת הפסטיבל ה”טאבלוט” (העתקים של לוחות הקודש) מוצאים מהמנזרים השונים לתהלוכות שמונהגות ע”י כמרים בגלימות צבעוניות. העולים לרגל משחזרים את הטבלת ישו באמצעות התזת מים. החגיגות הגדולות ביותר נערכות בגונדר.

מסקל

זהו הפסטיבל הכי צבעוני במדינה שנערך ב-27.9 ומציין את יום גילוי הצלב האמיתי באתיופיה. הפסטיבל נחגג בעיקר באדיס אבבה באמצעות מדורות ענקיות ואנשי דת לבושים בהידור. אפשרות מומלצת ליהנות מהאווירה הייחודית של הפסטיבל היא לבקר בכנסיית גבירתנו מרים מציון שבאקסום.

חגיגות הטימקט באתיופיה

חגיגות הטימקט באתיופיה

איך לטוס לאתיופיה?

שדה התעופה של אדיס אבבה הוא שער הכניסה לאתיופיה. מדובר בנמל התעופה הבינלאומי של המדינה ובשדה התעופה הגדול באפריקה. זהו גם נמל הבית של חברת התעופה הלאומית Ethiopian Airlines – מה שהופך את הגישה למדינה לקלה במיוחד למטיילים מכל רחבי העולם בכלל ומישראל בפרט. טיסות זולות בלי או עם עצירות ביניים תמצאו פה.

ויזות לאתיופיה

בשנים האחרונות נעשה קל לתיירים להיכנס לאתיופיה באמצעות ויזת תייר. ויזות אלו נדרשות מבני כל הלאומים (מלבד אזרחי קניה וג’יבוטי), אבל תיירים מכ-40 מדינות כולל ישראל יכולים להנפיק את הוויזה עם הגיעם למדינה. העלות תלויה בלאומיות שלכם, אבל לרוב תהיה בסביבות 50$ לשהות של חודש. רק אל תשכחו להביא אתכם 2 תמונות פספורט.

אם אתם לא רוצים לקחת סיכון ולגלות שאתם מסורבי כניסה לאתיופיה רק כשתגיעו לשם – ניתן להנפיק וויזה בשגרירות אתיופיה בתל אביב. אפשרות זו נחשבת לאפשרות היחידה למי שמעוניינים להיכנס לאתיופיה דרך היבשה מסיבה אחת – וויזות תיירים מונפקות באתיופיה אך ורק בנמל התעופה של אדיס אבבה.

מידע נוסף יש פה.

כנסייה חצובה באבן - לליבלה

כנסייה חצובה באבן – לליבלה

נסיעות בתוך אתיופיה

רבים מופתעים לדעת שאתיופיה היא ארץ הררית מאוד. רבים מהאתרים התיירותיים שלה נמצאים ברמה המרכזית ונסיעות באזור יכול להיות משימה מאתגרת, במיוחד כשלוקחים בחשבון את הכבישים הבעייתיים ואת דרכי העפר הלא סלולות. למרות שהממשלה הסינית בונה כבישים במהירות מסחררת באתיופיה עדיין רוב הדרכים הן במצב נורא.

הדרך הקלה והנוחה ביותר לטייל באתיופיה היא באמצעות טיסות פנימיות. חברת התעופה הלאומית Ethiopian Airlines מפעילה טיסות פנימיות בכל רחבי אתיופיה, למשל אל לליבלה, גונדר, באהיר דאר וארבה מינץ’. הטיסות הן לרוב זולות (פחות מ-100$ לכיוון) במיוחד אם מזמינים אותן בעזרת סוכן נסיעות מקומי. לרוב תקבלו הנחה על טיסות פנים אם הגעתם לאתיופיה בטיסה של Ethiopian Airlines.

שיירת גמלים על מדבר מלח באתיופיה

שיירת גמלים על מדבר מלח באתיופיה

איפה כדאי ללון באתיופיה

מלון מומלץ באדיס אבבה

המלון המומלץ הוא Hotel Lobelia (כ-70$ ללילה) שנחשב מבחינתי למלון הטוב באתיופיה כולה. המלון נמצא 5 דקות נסיעה מנמל התעופה וממוקם ברובע Bole שמשופע במסעדות וברים. חדרי המלון נוחים ומרווחים, יש בו אינטרנט אלחוטי מעולה וגם ארוחת הבוקר מצוינת. וזה עוד לפני שדיברנו על ההסעה החינמית מהמלון לנמל התעופה וממנו.

מלון מומלץ בלליבלה

המלון המומלץ בדרך ללליבלה הוא מלון Leul Hotel שנמצא לאורך הכביש הראשי בעיירה Dessie. המלון אמנם פשוט וזול, אבל הוא נוח להפליא, האינטרנט האלחוטי סביר והמיקום שלו נהדר. רק קחו בחשבון שאם אתם מצפים ליוקרה אתם צפויים להתאכזב, אז פשוט תבואו בלי ציפיות.

מלון מצוין בלליבלה עצמה הוא מלון Seven Olives Hotel (כ-40$ ללילה) -המלון הוותיק בלליבלה והנחשב ביותר בעיר. אמנם נדרשת בו עבודת שיפוצים רצינית, אבל יש לו גן מרהיב עם תצפיות פנורמיות על העיר והוא נמצא במיקום המושלם – 5 דקות הליכה מהכנסיות המפורסמות.

מלון מומלץ בגונדר

המקום המומלץ ביותר לשהייה בגונדר הוא סוג של גסטהאוס בשם Queen Taytu (כ-13$ ללילה). זוהי אכסנייה זולה במיוחד שנמצאת במרחק דקות ספורות מהמרכז ההיסטורי של גונדר – מה שאומר שמדובר במקום בסיסי עם חדרים צנועים למראה שנותן תמורה מלאה לכספכם. לא תוכלו למצוא יותר טוב מזה במרכז העיר.

מלון מומלץ בבאהיר דאר – אגם טאנה

המלון המומלץ ביותר הוא Papyrus Hotel (כ-40$ ללילה) שמבחינתי היה המלון הטוב השני בדירוגו באתיופיה (למלון הטוב ביותר חיזרו לפיסקה על אדיס אבבה). המלון נראה כמו כפר נופש יוקרתי על החוף שצריך שדרוג, אבל החדרים מרווחים, המיטות גדולות ונוחות ויש שם אפילו בריכת שחייה.

אגם טאנה בתצפית מבהר דאר

אגם טאנה בתצפית מבהר דאר

אוכל באתיופיה

לפני שאתם מגחכים לנוכח הרעיון של אוכל במדינה שסבלה בעבר מרעב כדאי שתחשבו שוב. אולי תופתעו לדעת אבל אוכל אתיופי כמו אלמנטים נוספים בתרבות המקומית נחשב למגוון במיוחד – מה שאומר שגם פה זה אחרת מכל מדינה אחרת באפריקה וממש לא מה שחשבתם, הן מבחינת מבחר והן מבחינת טעם.

מנת הדגל הלאומית היא אינג’רה – סוג של פנקייק שאוכלים בכל ארוחה בכל רחבי המדינה. האינג’רה מוגשת בסל גדול ושטוח וכוללת הרים של תוספות כמו צלי מתובל מבשר, מנות צמחוניות ואפילו קוביות של בשר בקר נא. האינג’רה עשויה מטף שהוא הדגן המקומי והיא אולי צמיגית, מרה או חמוצה למי שטועם אותה לראשונה, אבל כדאי לטבול אותה בתערובת ברברה ולהתמכר לחוויה.

אינג’רה מוגשת לרוב עם וואט – הגרסה האתיופית לקארי ההודי שיכול להיות חריף לא פחות. דורו וואט הוא קארי מעוף שנחשב לתבשיל הלאומי ולכן מוגש בפסטיבלים הדתיים השונים. בג וואט (Beg Wat) הוא קארי מבשר כבש והוא התבשיל הנפוץ ביותר שמוגש לרוב עם בקר (Bere Wat). אתיופים אורתודוקסים צמים בימים רביעי ושישי – מה שאומר שבימים אלו יוגש במסעדות תפריט נפרד.

עלויות הטיול באתיופיה

טיול באתיופיה אינו בהכרח זול, במיוחד אם אתם מעוניינים להגיע לאזורים המרוחקים של המדינה. רוב התיירים (ואני ביניהם) מעדיפים טיול מאורגן כדרך המועדפת לחסוך בעלויות ולהכיר מקסימום אתרים במינימום זמן. הטיול שלי באתיופיה בתחילת 2017 נמשך 8 ימים ועלה כ-2000$ – סכום לא מועט שכלל גם שהייה במלונות איכותיים, תחבורה ברכבי 4*4, ארוחות, מדריך מקומי וטיסות פנימיות.

למי שממונו בכיסו ורוצה לטייל באתיופיה בלי לוותר על סטייל ויוקרה, היום קיימות גם אפשרויות של חופשות לוקשורי עם כל הפינוקים. לחברה הישראלית שמספקת את השירותים הללו קוראים אפריקני.

אם אתם רוצים לחסוך בעלויות בטיול שלכם לאתיופיה זה אפשרי לחלוטין. רק קחו בחשבון שאתם תטוסו באופן עצמאי לאתיופיה, תתרכזו באטרקציות העיקריות, תלונו במלונות זולים (30-50$ ללילה), תיסעו באוטובוסים מקומיים (כ-10$ לנסיעה של 4 שעות) ותאכלו במסעדות עממיות (2-5$ לארוחה).

ארוחה אתיופית מסורתית

ארוחה אתיופית מסורתית

האטרקציות העיקריות באתיופיה

לליבלה

13 כנסיות חצובות בסלע שנבנו במאה ה-12 ושהוכרו כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו. האתר נחשב למתוייר ביותר באתיופיה – מה שאומר שכדאי לקום מוקדם ולבקר בכנסיות בשעת הזריחה. כך תוכלו לחוות את העלייה לרגל ואת התפילות בצורה המהפנטת והרוחנית ביותר בפרטיות מלאה. המקום שאני באופן אישי הכי אהבתי באתיופיה. להרחבה.

גונדר

העיר ששימשה כבירת אתיופיה בעבר. למקום נקשרו אגדות רבות הודות לארמונות המקומיים שנבנו במאה ה-16, הטירות המפוארות והגנים המרהיבים. במקום נמצאת גם כנסיית דברה ברהאן סלאסי –  אחת הכנסיות השמורות באתיופיה שמפורסמת הודות לציורי הקיר שלה. להרחבה.

הפארק הלאומי הרי סימיאן

בפארק נמצאות הפסגות הגבוהות ביותר באתיופיה ואני בטוחה שגם הנשימה שלכם תיעתק למראן. אפשר להעביר כאן שבועות בטרקים ועדיין לא לראות את כל מה שיש למקום להציע, למשל קופי ג’ילדה, מנזרים שנמצאים במקומות מפתיעים, טרק לפסגת הר אבונה יוסף ועוד. להרחבה.

קוף באתיופיה

אגם טאנה

זהו האגם הגדול באתיופיה והשלישי בגודלו באפריקה, אבל למרות זאת מדובר במקום שקט ורגוע ששווה לבקר בו כדי להתרחק מהשאון העירוני. מי האגם הם ביתם של היפופוטמים ומאות מינים של ציפורים אנדמיות ולחופיו מנזרים רבים (יותר מ-30). המשמעות היא שכל אחד ימצא כאן משהו לאהוב. להרחבה.

אדיס אבבה

זוהי בירת אתיופיה שבאופן מפתיע אינה כאוטית כמו ערים אחרות ביבשת אפריקה. מומלץ להקדיש זמן לביקור בכנסיות, לחוות את המוזיאונים השונים (בעיקר המוזיאון הלאומי שמציג את לוסי המפורסמת) לשוטט בשווקים, לקנות מזכרות, לטעום אוכל אתיופי ברמה הכי גבוהה במדינה ולטפס למרומי גבעות אנטוטו לתצפית. להרחבה.