נעים להכיר – שבט האנואק באתיופיה

בני שבט אנואק (נקראים גם אניוקים, אגנואקים ואניוואים) מונים כ-250,000 בני אדם (כמחציתם באפריקה) והם בעלי קומה גבוהה, שיער מקורזל ועור כהה יחסית לתושבי אתיופיה האחרים – מה שהביא לכך שהם נחשבו לנחותים ואפילו סבלו מרצח עם במהלך השנים שהביא לצמצום במספרם.

באופן מסורתי אנשי השבט מתפרנסים מחקלאות (בעיקר גידול דורה, תירס, שעועית וטבק) ומדיג – מה שאומר שהם מתגוררים בעיקר בכפרים לאורך גדות נהרות במזרח אפריקה, לרוב במערב אתיופיה ודרום-מזרח סודן. אנשי השבט מגדלים גם בקר, עיזים ועופות שמשמשים בעיקר לצרכי מסחר ופולחן.

אנשי השבט ידועים בהכנסת האורחים הטובה שלהם ודוברים את השפה האנוקית – שפה שמזכירה את זו של שבט הלואו בקניה. הם מתגאים בצלקות דקורטיביות לאורך גופם (בעיקר באזור החזה, הבטן והפנים), מחוררים את שפתם התחתונה ומשחילים בה יתדות משנהב או מפליז ועונדים תכשיטים ייחודיים: צמידים כבדים מעצמות בעלי חיים, מחרוזות מחרוזים בהירים ומזנבות של ג'ירפה.

באתיופיה הם מתגוררים בעיר גמבלה במערב אתיופיה שנמצאת כ-700 ק"מ מאדיס אבבה. אנשי השבט מפעילים שוק צבעוני ומעניין בעיר שבו ניתן לרכוש בירה, דגנים וטבק שכולם מיוצרים במקום. אנשי השבט מתגוררים גם בצידו הצפוני של הפארק הלאומי גמבלה ועוסקים בדיג בנהר בארו – הנהר ששימש באופן מסורתי לייצוא הקפה האתיופי המפורסם באיכותו.

לינה במערב אתיופיה

רוחות רפאים, מאגיה שחורה ומעמד האישה

כמעט כל אנשי שבט האנוק הם אנימיסטים, כלומר מאמינים שלאובייקטים דוממים יש נשמה. בנוסף, הם מאמינים ברוח רבת עוצמה בשם Juok שלטענתם בראה את היקום. הם מקריבים בעלי חיים לרוח הזו (בעיקר כאשר מישהו חולה או צריך בעזרה אלוהית) ומתפללים אליה ישירות.

אנשי השבט עושים שימוש במאגיה שחורה באמצעות Cijor – מכשף השבט שבכוחו להטיל קללות כנקמה על התנהגות שלילית כלשהי. מכשפים אלו הם לרוב קשישי השבט שאינם מסוגלים לבצע את הנקמה בעצמם. מעמד האישה בשבט נחשב גבוה, למשל אישה נשואה לא עוברת לבית בעלה עד שלא שולמה הנדוניה עבורה (או לפחות מחציתה). המשמעות היא שהבעל יגדל את הילדים בעצמו עד שתשולם הנדוניה – גם אם זה ייקח מספר שנים.

החיים והמוות בכפרי השבט

אנשי שבט האנוק גרים בחמולות (משפחות מורחבות) ולרוב תושביו של כל כפר משתייכים לאותה חמולה. יש הטוענים שצורת מגורים זו היא הסיבה לשם אנואק שמשמעו בשפת השבט "אני משתף". שיתוף זה בא לידי ביטוי בחובה הקהילתית לחלוק משאבים, לסייע זה לזה ולצאת למסעות דיג משותפים.

אמנם נישואים בין חמולות שונות הוא מנהג מקובל, אבל כל כפר נחשב ליחידה עצמאית ואין שיתוף פעולה בין הכפרים השונים. המרחק בין כפרי השבט השונים יכול להגיע לעשרות קילומטרים– מה שגורם להתנהלות קהילתית מיוחדת במינה.

למשל, כאשר אחד מאנשי השבט מת מכסים את פניו בעורות של בעל חיים וקוברים אותו בביתו: בתוך פיר מוקף גדר במרכז הבית או מתחת לאדמה במרחק כמה מטרים מהבית. אנשי השבט מאמינים שהנפטר לא מת אלא חזר למולדת אבותיו (הנהר). לכן, אין אזכרה לנפטרים ובכל שנה בעונת קציר הדוחן והכנת הבירה המקומית נערכת חגיגה לזכר נפטרי אותה שנה.

בכל כפר מכפרי השבט יש ראש כפר. הוא ממונה על קיום טקסי הכפר ומחזיק ברשותו את תופי הכפר שמשמשים להעברת הודעות. ראש הכפר זוכה לכבוד מהתושבים שמעבדים את אדמתו ומביאים לו מתנות של בשר ודגים. אם ראש הכפר מאבד את תמיכת התושבים מסיבה כלשהי – הוא מגורש מהכפר כמעט חסר כל ומורשה לקחת לגלות רק את נשותיו.

להכיר מקרוב את שבט האנואק

כדי להכיר את השבט הזה מקרוב מומלץ להגיע לאזור גמבלה בחודשים נובמבר- יולי ובעיקר בין ינואר למרץ (עונת ההגירה השנתית של יותר ממיליון אנטילופות) שאר החודשים נחשבים לעונה הגשומה וכבישים רבים במערב אתיופיה הופכים להיות בלתי עבירים הודות לכמויות המשקעים הגדולות. ואם אתם כבר כאן – אל תפספסו ביקור בפארק הלאומי גמבלה שבו מתקיימת ההגירה השנייה בגודלה באפריקה של חיות-בר.

הפארק כולל תנאי שטח מגוונים (ביצות, ערבות, יערות וסוואנה) וכן בעלי חיים רבים: 69 מינים של יונקים, 327 מינים של ציפורים, 7 מינים של זוחלים, 493 מינים של צמחים ו-92 מיני דגים. בפארק יש בעלי חיים אנדמיים כמו אנטילופה מסוג קובוס הנילוס. כמו כן, בפארק יש גם 3 בעלי חיים בסכנת הכחדה כמו הפיל האפריקני והג’ירף הנובי. בנוסף ניתן לצפות בפארק בפילים, תנינים, באפלו, נמרים, ג’ירפות, היפופוטמים, זברות, אריות, אנטילופות ומינים שונים של ציפורים וקופים.

עם זאת, חשוב להתאים את הביקור למה שרוצים לראות: ציפורים או בעלי חיים. אוהבי הצפרות מוזמנים לחלקיו המזרחיים והצפוניים ואילו חובבי ספארי מוזמנים לבקר בחלקיו הדרומיים והמערביים – החלקים שבהן מתרכזות רוב חיות הבר של הפארק.

לינה ומלונות במערב אתיופיה

הגעה אל אזור גמבלה

• אוטובוס – קו אוטובוס פועל מאדיס אבבה לפארק הלאומי גמבלה. הנסיעה נמשכת כיומיים.
• טיסה – טיסות מאדיס אבבה לגמבלה מתבצעות באופן קבוע בתדירות של כ-2-4 טיסות בשבוע.
• ברכב – נסיעה ברכב שכור מאדיס אבבה לאזור גמבלה נמשכת כ-12 שעות. מומלץ להזמין רכבי 4X4 כדי להיות מוכנים לתנאי הדרך.

שאלות ותשובות