הכנסיה היוונית והכנסיה הארמנית באדיס אבבה

אם אתם רוצים להכיר מקרוב את העבר של אדיס אבבה כעיר קוסמפוליטית משגשגת, אתם חייבים לבקר בכנסיה היוונית או בכנסיה הארמנית ששתיהן נמצאות בכיכר העיר (הפיאצה). שתי הכנסיות היו בעבר שוקקות הודות לקהילות היוונית והארמנית ששגשגו באתיופיה אולם כיום הן די שוממות ולמעשה הן מהוות כעין אנדרטה לקהילות שהיו ואינם.

‏‏הדלקת נרות בכנסייה

‏‏הדלקת נרות בכנסייה

הכנסייה היוונית באדיס אבבה

הכנסייה היוונית (שנמצאת בצד שמאל של שדרת Adwa) נבנתה ב-1935 באמצעות תרומות של 3000 מאנשי הקהילה היוונית המקומית. הקרקע של הכנסייה ניתנה מתנה לקהילה היוונית ע”י המשפחה המלכותית כקיום הבטחה לג’יימס זרבוס, איש סודו ורופאו האישי של קיסר אתיופיה היילה סילאסי שהיה כמובן יווני אורתודוכסי.

בזמן הקמת הכנסייה הקהילה היוונית בעיר היתה במעמד גבוה ולאנשיה היו 30 מפעלים, 2 בתי קולנוע, 4 מוסכים, 20 חנויות וזו כמובן רשימה חלקית בלבד. לאחר ההפיכה של שנת 1960 באתיופיה החלה הקהילה לפחות מבחינה מספרית: בתחילה אנשי הקהילה העבירו את הונם אל מעבר לים ובשנת 1974 הולאם כל רכושם כך שלא נותרה להם הרבה ברירה. הם עזבו את המדינה. באדיס אבבה של היום נותרה קהילה יוונית מצומצמת והיא אחראית על קיום הטקסים בכנסיה בימי ראשון.

הכנסייה הארמנית באדיס אבבה

מעבר לגשר ראס מקונן נמצאת הכנסייה הארמנית סנט ג’ורג’ (לא להתבלבל עם הקתדרלה העירונית סנט ג’ורג’). גם כנסייה זו נבנתה ב-1935 ובחנוכת הכנסייה לקחה חלק הקיסרית האתיופית מנן (Menen). אז, הקהילה הארמנית באתיופיה שגשגה והיה לה נתח גדול בחיי הכלכלה האתיופים. גם הקהילה הזו איננה עוד ואין כיום (2018) אפילו כומר ארמני אחד בכל רחבי אתיופיה כולה.

הקהילה הזו מנתה בשיאה כ-1200 איש שהיו בעלים של מבנים רבים ושל מפעלי נעליים, בתי קולנוע, חנויות חשמל, צורפות, אופטיקה, שעונים ועוד. אגב, את ההמנון האתיופי (שהיה בשימוש עד 1974) הלחין Kevork Nalbandian – תושב אתיופיה ממוצא ארמני ואם תרצו זו הוכחה נוספת למידת השפעתם של הארמנים באתיופיה.

מלונות מומלצים באדיס אבבה

רכישת מזכרות אונליין מאדיס אבבה

ואיך אפשר בלי הקשר הישראלי?

חלק מהארמנים שהתגוררו באתיופיה הם הצאצאים של 40 הילדים, 40 ילדים יתומים שאומצו ע”י הקיסר היילה סילאסי. ילדים אלו הגיעו בדרך לא דרך מארמניה לירושלים ושם פגשו בקיסר במסעו לאירופה ב-1923. רחמיו של הקיסר נכמרו והוא אימץ את היתומים והביא אותם לאתיופיה ב-1924. יתומים אלו השתתפו בתזמורת שניגנה את ההמנון הלאומי האתיופי החדש בעת הכתרתו ב-1930.