בן שבט בכפר על עמק נהר האומו, אתיופיה
הפארק הלאומי אומו במערב אתיופיה (870 ק"מ דרום-מערבית לאדיס אבבה) משתרע על 4068 קמ"ר על הגדה המערבית של נהר האומו. זה הפארק הגדול ביותר באתיופיה ואחד העשירים במדינה מבחינת חיי בר. אורך הפארק 140 ק"מ ורוחבו 60 ק"מ. הפאר גובל בצידו המזרחי של נהר האומו בפארק הלאומי מאגו אבל זה כבר נושא למאמר אחר…
גבולות הפארק הלאומי אומו
ממזרח – נהר האומו
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה באתיופיה. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- אדיס אבבה: סיור מודרך בעיר
- מאדיס אבבה: יום טיול בדברה ליבנוס, ערוץ הנילוס הכחול והמערות
- מרובע בולה: טיול פרטי בעתיקות טייה, כנסיית אדאדי מריים וב-Melka Kunture
- אדיס אבבה: יום טיול פרטי במנזרים וצפייה בחיות הבר
- לליבלה: סיור פרטי ליום שלם בכנסיות העתיקות עם טקס קפה מסורתי
- טרק בן 3 ימים בפארק הלאומי הרי סימיאן
- לליבלה: טרק בן 3 ימים עם אירוח ביתי בכפרים
- אדיס אבבה: סיור אוכל וטעימות באדיס אבבה טעימה עם ארוחת צהריים
- טיול יום שלם בפארק הלאומי הרי סימייאן
בצפון ובמערב – הרי Maji ומישורי Sharum ו-Sai
בדרום – מישורי Lilibai וגבעות Dirga
הפארק הכי בתולי באתיופיה
הפארק הלאומי אומו אינו מתויר במיוחד מסיבה אחת – הגישה אליו קשה ויש לחצות מספר נהרות ללא גשרים. אפילו הלונלי פלאנט הגדיר את הפארק כ"פארק הכי מרוחק באתיופיה". בפארק יש רק מקום אחד עם תשתיות לינה בסיסיות – מחנה Murle ומלבדו אין בפארק כמעט תשתיות תיירותיות כלשהן.
עם כל זאת, ואולי הודות לכך יש בפאר הלאומי אומו עושר רב של בעלי חיים ושל נופי בראשית. בפארק יש 73 מינים של יונקים כמו ג'ירפות, באפלו, צ'יטות, חזירי יבלות, היפופוטמים, אריות, פילים, זברות וקופים. 306 מינים של ציפורים וביניהן אנפות, שלדגים, נקרים ויונים. שלושה מעיינות חמים ושלושה שטחים מישוריים: Sharum, Lilibai ו-Sai.
פיל אפריקאי – הפארק הלאומי אומו
איזון עדין בין אנשים וחיות בר
טיול בשמורה לא רק חושף את חיי הבר המרתקים, אלא מאפשר הצצה גם לחייהם של השבטים המקומיים. אולי זה מפתיע אבל למרות הבידוד הגיאוגרפי של הפארק, מתגוררים בו גם בני אדם בדומה לסגנון החיים של אבות אבותיהם. ישנם כמה יישובים לאורך גדות הנהר, אך שאר האוכלוסיה, בעיקר אנשי השבטים סורמה, Mogudge ו-Bume חיים חיי נוודות של רועים וציידים-לקטים.
בני שבט המורסי
עם זאת, הבעיה הגדולה ביותר לחיי חיות הבר שבפארק נשקפת מצידם של אנשי שבט המורסי. הם חוצים את נהר האומו ממזרח ומשפיעים לרעה על אוכלוסיית חיי הבר שבפארק. בעיקר עקב ציד בלתי חוקי למטרות מסחר של עורות, בשר וניבי פילים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבגבולות הפארק נכללים שטחי המרעה והחקלאות שלהם, כך שהפארק הלאומי למעשה מסכן גם מצד שני את קיומם ואת אורח חיים המסורתי של בני השבט.
ילדי שבט המורסי
לינה בעמק נהר האומו
*הרחבה על דרום אומו
*הרחבה על עמק נהר האומו והשבטים
*מזכרות מאתיופיה
הגעה לפארק הלאומי אומו
ההגעה היחידה לפארק נעשית דרך הישוב Omorate ומשם במעבורת לצידו המערבי של הנהר. משם עומדות לרשותכם 3 אפשרויות טיול:
- טרק בן 75 ק"מ מהיישוב קיביש עד מטה הפארק.
- נסיעה באמצעות רכב מהרי Mui (שמתנשאים לגובה 1541 מטר מעל פני הים) ל-Maji דרך העיירה ג'ימה, אך דרך זו לרוב אינה עבירה ונחשבת להרפתקנית במיוחד.
- נסיעה מג'ינקה במזרח דרך הפארק הלאומי מאגו עד הרי Mui במערב, אך נסיעה זו אפשרית רק בעונה היבשה (אוגוסט-פברואר).