מצבת המלך אזנה באקסום

מצבת המלך אזנה (Ezana) מהמאה הרביעית לספירה בעיר אקסום נחשבת לאבן הרוזטה של אתיופיה. באבן זה נחרתה ב-3 שפות (יוונית, שבאית וגעז) תודתו של המלך עזנה לאלוהיו על ניצחונותיו נגד אויביו, למשל בני עם הבג’ה מתימן, בני כוש בסודן ועוד.

אמנם באקסום יש מצבות ואובליסקים רבים (שדה האסטלות המפורסם נמצא במרחק 10 דקות הליכה משם) ונצחונותיו של המלך מופיעים במצבות רבות (למשל בדרום סודן), אך זו האבן היחידה שכתובה בשלוש שפות.

חלק מהאבן של המלך אזנה

קללה בת אלפי שנים

המלך אזאנה הוא זה שהפך את הנצרות לדת הרשמית באתיופיה בשנת 333 (השלישי בעולם אחרי שליט ארמניה וקיסר רומא קונסטנטין) ולמרות שהאבן כוללות את סיפור התנצרותו, כנראה שהחריטה על האבן נעשתה קודם לכם משתי סיבות: יש בה תודות לאל המלחמה הפגאני וכתוב בה – “מי שיזיז את האבן ממקומה, קללה תבוא על ראשו” כמיטב המסורת האלילית. אולי זו הסיבה שעד היום האבן עומדת על תילה ליד קברו של המלך ואם אתם מבקרים באקסום, אל תפספסו ביקור באבן – רק עשו לנו טובה, אל תנסו להזיז אותה…

משמעויות בלשניות מפתיעות

אמנם מצבת המלך אזאנה היא אחת מהרישומים הקדומים ביותר מאפריקה הפרה-איסלמית אבל למרבה ההפתעה האבן התגלתה במקרה ע”י 3 חקלאים מקומיים רק ב-1988. אולי זו הוכחה נוספת לעובדה שהמקום טרם נחקר במלואו. דבר אחד ברור – לאבן יש משמעויות בלשניות כבדות משקל.:

  • שפת הגעז שבה נעשה שימוש באבן כוללת השפעות דיאלקטיות שנאסרו לשימוש בתקופות מאוחרות יותר. ובכלל, נראה שהכתיבה בשפה זו לא הייתה מתוכננת כי הכיתוב בגעש נעשה בכל מקום פנוי על האבן.
  • גם השפה השבאית שחרוטה באבן היא למעשה שפת הגעז עם סיומות בשפה השבאית. עם זאת, לא בכל המקומות נדרשה סיומת כזאת ולכן המומחים הגיעו למסקנה מפתיעה – מי שחרט על האבן בשפה השבאית כלל לא דיבר את השפה.
  • השפה היוונית הייתה השפה האקדמית והכלכלית של התקופה ההיא ושימוש בה מוכיח דבר אחד – אקסום הייתה מקום בעל חשיבות מסחרית יוצאת דופן.

מצבת המלך אזאנה אפשרה לחוקרים לפענח את השפה השבאית – שפה שהייתה נפוצה באזור תימן אך נכחדה עם השנים. כמו כן, מבחינה היסטורית האבן אפשרה לחוקרים להבין את שושלת המלכים באקסום ולכן היא חשובה שבעתיים.

הנה סרטון שמסביר את אשר חקוק על האבן