ילדה בת בני גוראגה מכפר ליד נהר אוואש
בני הגוראגה מונים כ-4 מיליון איש ומהווים כ-3% מאוכלוסיית אתיופיה וכ-20% מתושבי דרום אתיופיה. באופן מסורתי הגוראגים מתגוררים בחלקים ההרריים בדרום-מערב אתיופיה שגובלים בנהר אוואש בצפון, בנהר ה-Gibe (יובל של נהר אומו) בצד הדרום-מערבי ובאגם זיוואי במזרח. כיום ניתן למצוא את אנשי הגורגה גם באדיס אבבה ובערים נוספות במדינה.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה באתיופיה. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- אדיס אבבה: סיור מודרך בעיר
- מאדיס אבבה: יום טיול בדברה ליבנוס, ערוץ הנילוס הכחול והמערות
- מרובע בולה: טיול פרטי בעתיקות טייה, כנסיית אדאדי מריים וב-Melka Kunture
- אדיס אבבה: יום טיול פרטי במנזרים וצפייה בחיות הבר
- לליבלה: סיור פרטי ליום שלם בכנסיות העתיקות עם טקס קפה מסורתי
- טרק בן 3 ימים בפארק הלאומי הרי סימיאן
- לליבלה: טרק בן 3 ימים עם אירוח ביתי בכפרים
- אדיס אבבה: סיור אוכל וטעימות באדיס אבבה טעימה עם ארוחת צהריים
- טיול יום שלם בפארק הלאומי הרי סימייאן
לבתים של בני הגוראגה צורה ייחודית. אלו מבנים מעוגלים שנבנים ללא שימוש במסמרים ושכוללים מוט מרכזי בגג. מסביב לבית תלויים לרוב כלי חרס (לצורך הכנת חמאה ועוד ועל כך בהמשך) ובמרכז המבנה נמצא תנור לבישול ולחימום הבית. לרוב חלק מהמבנה משמש בלילה את חיות המשק כמו פרות, כבשים, עיזים ולפעמים אפילו תמצאו שם סוס.
לינה בדרום אתיופיה
מזכרות יפות מאתיופיה
לשמוע עברית בסוף העולם
אנשי הגוראגה דוברים 3 שפות שנגזרות ממיקומם הגאוגרפי: צפון, מזרח או מערב ויש הטוענים ששפת אנשי הגוראגה משלבת אמהרית ועברית, אבל היא כנראה שילוב של שפות מקומיות שונות.
יש כאלו שטוענים שהם צאצאיהם של חיילי צבא אתיופיה שכבשו את דרום המדינה, אבל יש כאלה שטוענים שהם צאצאיו של עם ה-Harla העתיק ויש להם הוכחות בשטח – בניינים באזור מגוריהם של אנשי הגוראגה שבנויים בסגנון האדריכלי של אנשי ה-Harla. כנראה שכולם צודקים וכיום מאמינים שאנשי הגוראגה הם תערובת של קבוצות אתניות שונות, בכללם אנשי ה- Harla.
להתיידד עם הדיבוק שלך
בעבר הייתה נפוצה בקרבם האמונה בבורא בשם Waq (אלוהי השמיים) ותלו את תמונותיו בבתיהם כנגד עין הרע, הקימו לו מקדשים מחוץ לכפרים והשאירו את מלאכת הפולחן לבני תת השבט Fuga. לאלו האחרונים יוחסו כוחות מאגיים של שליטה על היבולים.
בעבר אנשי הגוראגה סבלו גם מדיבוק, בעיקר בתקופות של רעב שהצריכו אגירת מזון או אכילת מזון בסתר – שתי פעולות שנחשבות לטאבו מבחינה חברתית ולכן כנראה גרמו לחרדות. הם הבחינו בין דיבוקים גבריים, נשיים ודיבוקים א-מיניים שתקפו את שני המינים, אבל רק הגברים סבלו מדיבוק בשם Awre.
Awre גרם לכאבי בטן, אובדן תאבון ובחילה ואפילו לקהות חושים עד כדי רעד ושיתוק של הגפיים. אם הקורבן לא החלים בעצמו, היה מובא למקום מרפא מסורתי שקבע את סוג הדיבוק, מכין אוכל מיוחד תוך כדי שירים פולחניים ובעיקר היה ממליץ על שמירה על מערכת יחסים עם הדיבוק.
המבנה המשפחתי של הגוראגים
משפחה גוראגית אוכלת קיטפו
כיום אנשי הגוראגה ידועים ברחבי אתיופיה כאנשים חרוצים וכמודל למוסר עבודה גבוה. רוב אנשי הגוראגה הם חקלאים שמתגוררים בכפרי קבע שנשלטים ע"י מועצות זקנים שאחראיות על כל היבטי החיים, החל מנורמות וכללים, דרך יחסים כלכליים וחברתיים בין הפרט לקהילה וכלה ביישוב וניהול סכסוכים.
לאנשי הגוראגה יש מבנה משפחתי ייחודי – הגבר המבוגר ביותר נחשב לראש משק הבית ולממונה על קבלת ההחלטות ואילו הילדים נדרשים לטפל בהורים כך שלעיתים קרובות ניתן למצוא 3 ואפילו 4 דורות באותו משק בית. עם זאת, הזמנים השתנו בכל התחומים ולמשל כיום כמחצית מאנשי הגוראגה הם מוסלמים וכמחציתם נוצרים, בעיקר אורתודוקסים.
חשבתם שבננה היא רק אוכל?
Ensete בננה מדומה
מזונם של אנשי הגוראגה מבוסס על Ensete (בננה מדומה) ועל ממריצים טבעיים כמו קפה וגת. הם מגדלים גם בקר (לרוב זבו) בעיקר לצורך אספקת חלב ודישון השדות ופחות לאכילה. למעשה, הבשר נשמר לפולחנים ולטקסים.
החמאה מהווה מרכיב מרכזי בחייהם של אנשי הגוראגה – הם תולים אותה בעציצי חימר על הקירות, משתמשים בה בתור קרם פנים ואפילו מאמינים שיש לה יכולות רפוי כדברי הפתגם המקומי – ש"מחלות שאי אפשר לרפא באמצעות חמאה הן אלו שגורמות למוות".
עם זאת, הבננה מהווה את מרכז החיים של אנשי הגוראגה ומשמשת בטקסים שונים. למשל היא משמשת כאמצעי תשלום בסחר חליפין והסיבים שלה משמשים לקשירת סחורות, לקשירת חבל הטבור לאחר הלידה ואפילו לעטיפת גופות. מהשורש מכינים גם לחם ודייסה שמהווים את המקור התזונתי העיקרי של אנשי הגוראגה, אבל כדי להיות אכיל השורש חייב להיות דביק. לשם כך כותשים את שורש הבננה, מחלצים את הליבה האכילה וקוברים אותה בבור עמוק כדי לאפשר תסיסה. ניתן להשאיר את השורשים בבורות הקבורה למשך מספר שנים מבלי שיתקלקלו, וזה בדיוק מה שעושים אנשי הגוראגה כדי להבטיח עודפים לשנות רעב וקיום ברמה גבוהה יחסית.
אגב, לא נחשב מנומס לאכול את כל הלחם מהבננה שמגישים לכם גם אם קיבלתם מנה קטנה.