ילדה בת בני גוראגה מכפר ליד נהר אוואש
בני הגוראגה מונים כ-4 מיליון איש ומהווים כ-3% מאוכלוסיית אתיופיה וכ-20% מתושבי דרום אתיופיה. באופן מסורתי הגוראגים מתגוררים בחלקים ההרריים בדרום-מערב אתיופיה שגובלים בנהר אוואש בצפון, בנהר ה-Gibe (יובל של נהר אומו) בצד הדרום-מערבי ובאגם זיוואי במזרח. כיום ניתן למצוא את אנשי הגורגה גם באדיס אבבה ובערים נוספות במדינה.
לבתים של בני הגוראגה צורה ייחודית. אלו מבנים מעוגלים שנבנים ללא שימוש במסמרים ושכוללים מוט מרכזי בגג. מסביב לבית תלויים לרוב כלי חרס (לצורך הכנת חמאה ועוד ועל כך בהמשך) ובמרכז המבנה נמצא תנור לבישול ולחימום הבית. לרוב חלק מהמבנה משמש בלילה את חיות המשק כמו פרות, כבשים, עיזים ולפעמים אפילו תמצאו שם סוס.
לינה בדרום אתיופיה
מזכרות יפות מאתיופיה
לשמוע עברית בסוף העולם
אנשי הגוראגה דוברים 3 שפות שנגזרות ממיקומם הגאוגרפי: צפון, מזרח או מערב ויש הטוענים ששפת אנשי הגוראגה משלבת אמהרית ועברית, אבל היא כנראה שילוב של שפות מקומיות שונות.
יש כאלו שטוענים שהם צאצאיהם של חיילי צבא אתיופיה שכבשו את דרום המדינה, אבל יש כאלה שטוענים שהם צאצאיו של עם ה-Harla העתיק ויש להם הוכחות בשטח – בניינים באזור מגוריהם של אנשי הגוראגה שבנויים בסגנון האדריכלי של אנשי ה-Harla. כנראה שכולם צודקים וכיום מאמינים שאנשי הגוראגה הם תערובת של קבוצות אתניות שונות, בכללם אנשי ה- Harla.
להתיידד עם הדיבוק שלך
בעבר הייתה נפוצה בקרבם האמונה בבורא בשם Waq (אלוהי השמיים) ותלו את תמונותיו בבתיהם כנגד עין הרע, הקימו לו מקדשים מחוץ לכפרים והשאירו את מלאכת הפולחן לבני תת השבט Fuga. לאלו האחרונים יוחסו כוחות מאגיים של שליטה על היבולים.
בעבר אנשי הגוראגה סבלו גם מדיבוק, בעיקר בתקופות של רעב שהצריכו אגירת מזון או אכילת מזון בסתר – שתי פעולות שנחשבות לטאבו מבחינה חברתית ולכן כנראה גרמו לחרדות. הם הבחינו בין דיבוקים גבריים, נשיים ודיבוקים א-מיניים שתקפו את שני המינים, אבל רק הגברים סבלו מדיבוק בשם Awre.
Awre גרם לכאבי בטן, אובדן תאבון ובחילה ואפילו לקהות חושים עד כדי רעד ושיתוק של הגפיים. אם הקורבן לא החלים בעצמו, היה מובא למקום מרפא מסורתי שקבע את סוג הדיבוק, מכין אוכל מיוחד תוך כדי שירים פולחניים ובעיקר היה ממליץ על שמירה על מערכת יחסים עם הדיבוק.
המבנה המשפחתי של הגוראגים
משפחה גוראגית אוכלת קיטפו
כיום אנשי הגוראגה ידועים ברחבי אתיופיה כאנשים חרוצים וכמודל למוסר עבודה גבוה. רוב אנשי הגוראגה הם חקלאים שמתגוררים בכפרי קבע שנשלטים ע"י מועצות זקנים שאחראיות על כל היבטי החיים, החל מנורמות וכללים, דרך יחסים כלכליים וחברתיים בין הפרט לקהילה וכלה ביישוב וניהול סכסוכים.
לאנשי הגוראגה יש מבנה משפחתי ייחודי – הגבר המבוגר ביותר נחשב לראש משק הבית ולממונה על קבלת ההחלטות ואילו הילדים נדרשים לטפל בהורים כך שלעיתים קרובות ניתן למצוא 3 ואפילו 4 דורות באותו משק בית. עם זאת, הזמנים השתנו בכל התחומים ולמשל כיום כמחצית מאנשי הגוראגה הם מוסלמים וכמחציתם נוצרים, בעיקר אורתודוקסים.
חשבתם שבננה היא רק אוכל?
טיפים לטיולים, המלצות חמות ועדכונים שווים - ישירות למייל שלכם.
