לטייל באתיופיה – חוויות ואתרים מרכזיים באתיופיה

אתיופיה לא סתם נחשבת לאחת המדינות המרתקות מבחינה היסטורית שיש ביבשת אפריקה. למעשה, האטרקציות באתיופיה שונות להפליא זו מזו והבחירה ביניהם קשה.

אתיופיה היא גם מקום מוצאה של מלכת שבא שהפילה ברשתה את המלך שלמה. וכצפוי, מעשה אבות סימן לבנים ולכן כל מי שחוזר מאתיופיה פשוט שלא יכול להפסיק לחלום לשוב אליה.

מקומיים הולכים לצד הדרך באתיופיה

מקומיים הולכים לצד הדרך באתיופיה

אז מה מחכה לכם בצפון אתיופיה?

צפון אתיופיה שימשה במשך שנים כצומת תרבותית בין המזרח התיכון, חצי האי ערב ויבשת אפריקה כך שנוצרה במקום תרבות ייחודית עם אתרים מרתקים ובראשם אתרי המורשת העולמיים אקסום, לליבלה וגונדר שעליהם נפרט בהמשך. אבל לפני שאתם מגיעים לצפון אתיופיה חשוב שתזכרו שרוב היעדים באזור זה גבוהים במיוחד – 2000 מטר מעל פני הים ויותר. אמנם הטמפרטורות נחשבות לנוחות במהלך כל השנה, אבל בלילות ובעונה הגשומה קריר ולכן הצטיידו בבגדים חמים ו”אל תשכחו לקחת סוודר”.

פארק הרי סימיאן

אתר נוסף בצפון אתיופיה שהוכרז כאתר מורשת עולמית הוא פארק הרי סימיאן. בניגוד לאתרי המורשת העולמיים האחרים בצפון אתיופיה, אתר זה הוא אתר טבעי לחלוטין וזה גם סוד קסמו. הפארק כולל מסלולי הליכה רבים, טבע מרהיב עם בעלי חיים אנדמיים ואת הפסגה הגבוהה באתיופיה – הר ראס דג’ן שמתנשא לגובה 4533 מטר מעל פני הים.

הפארק נחשב לאחד הגדולים והיפים באתיופיה ויש לו גאוגרפיה מרהיבה, אויר פסגות, גאולוגיה ייחודית ובתי גידול מגוונים, כך שהוא הכל מלבד משעמם. לא סתם זכה המקום לכנוי “לוח השחמט של אלוהים” אבל בשחמט הזה כולם מנצחים.

חזיר בר בטבע אתיופיה

חזיר בר בטבע אתיופיה

ומה בדרום אתיופיה?

בדרום אתיופיה כל אחד ימצא מה לאהוב כי יש באזור זה ערים מודרניות כמו ארבה מינץ’, דילה והוואסה, מנזרים עתיקים, אגמים מרהיבים עם עופות מגוונים ועשרות שבטים שמתגוררים בעמק האומו וביניהם ניתן למנות את שבטי ארי, האמר, קארו, מורסי, קונסו ועוד. ובל נשכח את רמת קונסו – מקום שהוכרז כאתר מורשת עולמי של אונסק”ו הודות לנופו התרבותי הייחודי.

אנחנו ממליצים להגיע לאזור דרום אתיופיה בתקופת החגים הלאומיים מסיבה אחת – כאן הם לא רק נחגגים ברוב פאר והדר כמו בשאר אתיופיה, אלא מצוינים באופן ייחודי שמבוסס על מסורות שבטיות עתיקות.

מזרח אתיופיה

מזרח אתיופיה שונה מהותית משאר האזורים במדינה בעיקר הודות לאוכלוסייה המוסלמית ולאקלים המגוון. פה יש את מישורי המלח בצפון (מינוס 116 מטר מתחת לפני הים) והרי באלה בדרומו (4300 מטר מעל פני הים).

באזור זה שוכנות גם הערים הראר ודירה דאווה שאף הן שונות זו מזו. הראר הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו, נחשבת לעיר המוסלמית הרביעית בקדושתה בעולם ומהווה את המרכז הרוחני של מוסלמי אתיופיה. לעומתה דירה דאווה מתגאה בעבר תרבותי עשיר, בהיסטוריה קולוניאלית ומערות עם ציורי קיר היסטוריים. אז במי מהן כדאי לכם לבקר? בשתיהן.

יעדים נוספים באתיופיה

ארמונותיה של אקסום

באקסום יש ארמונות ששימשו לפי האגדה כמעונה של מלכת שבא, אובליסקים בני 3000 שנה וכנסייה שבה נמצא לפי המסורת המקומית ארון הברית מהתנ”ך, כך שהבטוי “רב הנסתר על הגלוי” מתאים פה במיוחד.

הטירות של גונדר

אתר מורשת עולמית של אונסק”ו שנחשב לקמלוט של אפריקה הודות לטירות מרהיבות מהמאה ה-17. טירות אלו נבנו במגוון סגנונות אדריכליים ומשקפות את עברה העשיר (הן כלכלית והן תרבותית) של גונדר. בנוסף, העיר שימשה גם כמרכזה של הקהילה היהודית כך שחובה לבקר בה.

הכנסיות של לליבלה

בלליבלה יש 11 כנסיות חצובות בסלע שעדיין פעילות והן קיבלו שמות רבים: ירושלים של אפריקה, פלא העולם השמיני ועוד שמות נוספים, אבל דבר אחד בטוח – שום ביקור באתיופיה אינו שלם בלעדיהן.

אדיס אבבה – ניו יורק של אתיופיה

אדיס אבבה היא לא רק שער הכניסה לאתיופיה, אלא עיר חיה, תוססת ואנרגטית שמלאה בשווקים ייחודיים כגון שוק המרקטו בו תוכלו לקנות ממגוון עבודות היד שיש לאתיופיה להציע, ארמונות שהפכו למלונות מהודרים, קתדרלות ובמוזיאונים מרתקים והיא למעשה אתיופיה כולה בזעיר אנפין.

הפארק הלאומי אומו

פארק זה נמצא במערב אתיופיה והוא לא רק הפארק הגדול במדינה, אלא גם אחד העשירים בו מבחינת חיות בר ובתי גידול. הפארק נחשב לקשה להגעה ולכן אינו מתויר, אבל זה גם מה שמבטיח את שלומם של עשרות מיני היונקים ומאות מיני הציפורים בפארק.

הפארק הלאומי גמבלה

פארק זה במערב אתיופיה נחשב מצד אחד לאחד הגדולים במדינה, אבל מצד שני הוא אחד מהפארקים הכי פחות מפותחים כך שמובטחת לכם הרפתקאה אמיתית. הפארק מגוון מבחינת פני השטח ויש בו בעלי חיים מכל הסוגים והמינים. הוא גם אידיאלי לטיולי צפרות וספארי.

הפארק הלאומי הרי באלה

הפארק הלאומי הרי באלה במזרח אתיופיה מחולק מבחינה גאוגרפית לאזורים שונים, כך שהוא מתאים לכל סוגי הטיולים והטיילים. בפארק זה נמצאים בעלי חיים נדירים כגון האווז הכחול, אנטילופת Mountain Nyala שנמצאת בסכנת הכחדה, זאב חבשי ואפילו חולדת ענק.

בהר דר – מיאמי של אתיופיה

העיר בהר דר בצפון אתיופיה נחשבת לנקודת מוצא פופולרית באזור אגם טאנה ומפלי הנילוס. העיר נחשבת ל”מיאמי של אתיופיה” הודות ליופיה ולפתוח הנוף שבה, אבל היא הרבה יותר מפנים יפות: היא כוללת את ארמונות הקיץ של הקיסר היילה סילאסי, מתהדרת בשני שווקים שבהם ניתן לעשות שופינג ואפילו נחשבת למולדתה של השפה האמהרית.

הפארק הלאומי מאגו

הפארק הלאומי מאגו שוכן לגדתו המזרחית של נהר האומו מול הפארק הלאומי אומו, אבל למרות הקרבה הגאוגרפית שני הפארקים שונים להפליא. בניגוד לפארק השכן, האטרקציה העיקרית בפארק הלאומי מאגו אינה הזואולוגיה אלא הנוף האנושי. בפארק זה מתגוררים שבטים רבים על מנהגיהם השונים כך שביקור בו נחשב לכמעט חובה.

הרר – מי לא האכיל עדיין צבועים?

כפי שכבר ציינו, הרר היא הבירה של אתיופיה מבחינת איסלם אבל היא יותר מזה. זו העיר הגדולה ביותר במזרח אתיופיה ויש לה היסטוריה מרתקת, אדריכלות ייחודית, מוזיאונים מעניינים ואפילו שפה משלה. והמלצה שלנו – אל תפסידו את טקס ההאכלה היומי של הצבועים שמתקיים במקום כבר 500 שנה.

דבראק – השער להרי סימיאן

דבראק היא עיר בצפון אתיופיה שנחשבת לנקודת המוצא הטובה ביותר לטיולים בפארק הרי סימיאן. עם זאת, העיר שימשה עוד בעבר כמרכז מסחרי וכצומת דרכים על ציר הים האדום-גונדר, כך שביקור בשוק המקומי הוא חובה גם מבחינה היסטורית ולא רק מבחינה פרקטית.

ימת טאנה והנילוס הכחול

ימת (אגם) טאנה היא הימה הגדולה ביותר באתיופיה ומקורו של הנילוס הכחול, מקור המים החשוב באתיופיה ובמדינות אפריקאיות נוספות. אגם זה נחשב ליעד אידיאלי לחובבי הספורט הימי, אבל אל תוותרו על שיט באגם וביקור באיים השונים עם המנזרים והכנסיות.

דברה זית – לנפוש אתיופיה סטייל

העיר דברה זית בקרבת אדיס אבבה נחשבת לעיר קייט פופולרית הודות ל-7 אגמיה הגעשיים. כל אגם שונה מחברו כך שהבחירה בידכם אם לעסוק בצפרות, בדייג, בפעילויות ספורטיביות שונות או פשוט לנוח ולהתפנק באחד הריזורטים שבמקום.

דודולה

דודולה בדרום-מערב אתיופיה משמשת כבסיס לטיולים באזור ברגל, באופניים או על גבי סוסים עד פארק הרי באלה או עד העיר אוואסה. בכל מקרה מצפה לכם חוויה בלתי נשכחת שתזכרו לטובה כל החיים.

מקלה וסביבותיה

מקלה נחשבת לאחת הערים העשירות בצפון אתיופיה מבחינה תרבותית והיסטורית ואפילו שימשה כבירת אתיופיה. כיום זוהי אחת הערים המודרניות באתיופיה והיא נקודת מוצא מצוינת לטיולים במדבר דנקיל הסמוך.

ילד משבט הסורמי

ילד משבט הסורמי

דיר דווה

דירה דווה (או דירה דאווה) במזרח אתיופיה נוסדה ב-1902 בגלל שיקולים טופוגרפיים בהקמת קו הרכבת אדיס-אבבה- ג’יבוטי, אבל היא הרבה יותר מכך. בעיר יש אדריכלות אקלקטית ובינלאומית, היא כוללת רחובות רחבים וכיכרות מוצלות, מתהדרת בשוק מסורתי ובציורי מערות פרהיסטוריים.

הערודים של פארק ינגודי ראסה

הפארק הלאומי יאנגודי ראסה הוקם בדרום אתיופיה להגן על אוכלוסיית הערודים שנמצאת בסכנת הכחדה, אבל כיום יש בו בתי גידול מגוונים, נופים מרהיבים, שרידים של היסטוריה אנושית מרתקת, עשרות מינים של יונקים ומאות סוגים של ציפורים כך שאסור לוותר עליו מסיבה אחת – הפארק מהווה שילוב נדיר של כל הטוב שניתן למצוא באתיופיה.

שישמנה אפופת העשן הירוק

עיר זו נמצאת חצי שעה נסיעה מאוואש בדרום אתיופיה ונחשבת לבירת הרסטאפרים במדינה. העיר ידועה במדיניות היחסית ליברלית שננקטת בה כלפי שימוש בקנאביס, אבל היא גם נקודת מוצא לטיולים באזור כך שכדאי לבקר בה.

הפארק הלאומי אוואש

פארק זה נמצא במזרח אתיופיה ונחשב לאחד היפים, הפופולריים והמעניינים במדינה ואולי לטוב מכולם בתחום הצפייה בחיות בר בסביבתם הטבעית. הפארק אמנם הוקם כדי להגן על זברה מקומית מסכנת הכחדה, אבל כיום ניתן להינות בו ממגוון של טיולים רגליים, טיולי צפרות ומסעות רפטינג כך שכל אחד ימצא בו מה לאהוב.

יעדים נוספים בדרום אתיופיה

אם אתם נמצאים בדרום אתיופיה ורוצים לראות מים, בטח תשמחו לדעת שכל שעליכם לעשות הוא לבחור בין האגמים השונים (זיוואי, אבאייה, שאללה, צ’אמו ולנגנו) שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו.